הבודד אל הבודד

עיניי נשואות אליה, מחפשות אישור, חיוך רחב על שפתיי ולפתע רגליי נתקלות במדרגות ואני מועד…היא צוחקת בחיבה.
היא מקבלת אותי כפי שאני. איתה לא צריך להתחפש למישהו אחר. מתי בפעם האחרונה הרגשתי כל כך נאהב? 
אני מסתכל על יופיה ולפתע נתקע בעמוד…אני נבוך אבל היא פשוט מחייכת.
מדוע אני מרגיש דווקא עכשיו כל כך עצמאי וחופשי להיות הנווד שאני? 
איך יתכן שמצאתי לי סוף סוף בית, והבית עצמו הוא שורש של פרח נודד?

פגשתי אותה שזופה במדבר ליד הים בסיני, עם עיניים בוערות ביערות למרגלות הרי ההימליה, שרה מסביב למדורה בגליל, רוקדת על חוף הים בברזיל. 
היא הזמינה אותי אליה דרך הרי השלג והגעש ואני באתי מוכן ומזומן לוותר על עצמי בעבור ההתאחדות והתייחדות. 
הבטתי אל תוך אישוניה האוהבים במקדש על גדות הגנגס ובמורד הנהר בקוסטה ריקה היא ליטפה אותי. 
בזוגיות אין אפשרות להפתח ולהתפתח תוך תלות הדדית היא אומרת.
בחוצות קטמנדו ישבנו בשקט ועל שפת האגם בגואטמלה שפתיה לחשו לי לחשים.
היא מסרבת למשחק של עשן ומראות. לסרטים שאנו מקרינים אחד על השני. להנצחת הסריטות.
נמשכתי אליה בצל עצי הקוקוס בקופנגן, איתה חלמתי בקול רם על גג בניו יורק.
לבד ביחד. היא קורצת לי כשאני מבולבל ליד הריסות המקדש במקסיקו.
מי ידע אז שהיא תעזור ותוביל אותי אל הבודד המושלם? היא יודעת להיות עצמה ללא מאמץ ובעוצמה. 

היא מזכירה לי את אותו רגע ראשון פלאי בו הגחתי לאוויר העולם, בו ראותיי צרחו מאויר שצרב והרחיב אותן, 
…מכריז שהנה עכשיו אני במצב צבירה חדש, מחוץ למיים, בין האדמה והשמיים. 
…היא מזכירה לי איך כמו קילוח עדין ונחוש, שוטפת אותי ההבנה שאת תחושותיי איש אינו חש כמוני, ומחשבותיי, שאיפותיי, פחדיי וכאביי הינם מנת חלקי בלבד
…אכן יתכן שאחרים חווים דברים דומים, אך את הצירוף המיוחד הזה שעובר דרכי, איש לא חווה כמוני

אני שואל איך באמת לתקשר עם אחרים בעולם כאשר עולמי כשמו כן הוא– העולם שלי… 
אפשר לנסות היא אומרת. פשוט להיות אתה ללא מאמץ מעושה.
כמו נמלה בודדה על שביל חשוף, שיוצאת מן הקן בדרכה למשימה מאד אפשרית.

זה רק אני בתוך הגוף הזה. בעל שם וצורה, מוגדר ולכן ניפרד, ניפרד ולכן בודד… בודד ולכן מתגעגע…
אל הדד של הב–דד, השד של האם הקוסמית, מתוכו צומח הנ–דד…
זה הדלק שמניע את מנועי החיפוש הפנימי, דוחפים אותי אל הדרך, מזינים את הרעב לאחד.
אני כמה לחיבור, כמה לאהבה. אני החיבור. אני האהבה.

בקורס באוניברסיטת תל אביב קראתי בטקסט קבלי על המסע של הבודד אל הבודד. 
המסע של הבודד– אני לבד בעולם– אל הבודד המושלם– האחד, השלם. 
אדם הוא שלם קטן בתוך השלם הגדול.

הדרך היחידה להיות אחד. הדרך היחידה להיות יחד. 

 

(אפשר להקשיב לסינגל 'הבודד אל הבודד' כאן)